Keyboard and Mouse

אלימות גופנית בין אימהות לבנים מתבגרים

מאת: מרואן זקנון   בהנחיית: ד"ר רות ברקוביץ' ופרופסור זאב וינשטוק  
עבודת גמר מחקרית (תזה) 
אוניברסיטת חיפה
הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
בית הספר לעבודה סוציאלית
נובמבר, 2020

תקציר

מטרת המחקר: לבחון את הקשר בין אלימות גופנית בקרב אימהות ובניהם ומצבה המנטאלי של האם. באופן ספציפי, נבדקו רמות הדיכאון  של אימהות למתבגרים בארבע דיאדות:

1. רק האם אלימה כלפי בנה.

2. רק הילד אלים כלפי אמו.

3. אלימות הדדית בין האם לבן.

4. אם-ילד ללא אלימות גופנית.

אוכלוסיית המחקר: המחקר נערך בקרב אימהות לבנים המטופלים בשרות מבחן לנוער ברחבי הארץ וכלל מדגם של 81 אימהות לבנים שהופנו לשרות המבחן על רקע עבירות פליליות.

מסגרת תיאורטית (Winstok & Straus, 2014): המחקר התבסס על תיאוריית המוטיבציות המגדריות למעורבות באלימות, על פיה גברים המפעילים אלימות במשפחה מונעים מרצון לשיפור מעמדם ואילו נשים מונעות מהפחתת סיכונים.

ממצאי המחקר

1. הדפוס הדיאדי השכיח ביותר במדגם הוא זה בו לא מתקיימת אלימות בין אימהות לבנים  (35%) . הדפוס בו רק האם נוהגת באלימות גופנית כלפי בנה היה השני בשכיחותו עם למעלה מרבע מהמדגם (28.75%). בשכיחות זהה (28.75%) נמצא הדפוס שבו מתקיימת אלימות הדדית בין האם לבנה. לבסוף, הדפוס שהתקבל בשכיחות הנמוכה ביותר במדגם היה זה בו רק הבן נוהג באלימות גופנית כלפי אמו (7.5%).

2. נמצא  קשר חיובי בעוצמה נמוכה בין אלימות גופנית של אימהות כלפי בנים לבין אלימות גופנית של בנים כלפי אימהות.

3. נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הדיכאון הממוצעת של האם בין ארבע הקבוצות.

מחקר אלימות במשפחה
אלימות במשפחה

הבדלים מובהקים נמצאו ברמת הדיכאון הממוצעת של האם בין ארבע הקבוצות של המחקר: בדפוס ללא אלימות בין האימהות לבנים התקבלה רמת הדיכאון הנמוכה ביותר, מידת דיכאון גבוהה מזו התקבלה ביחס לדפוס האלימות שבו רק האם אלימה כלפי בנה. רמת דיכאון גבוהה מזו התקבלה בקרב אימהות בדפוס של אלימות הדדית בין אימהות לבנים. לבסוף, רמת הדיכאון הגבוהה ביותר התקבלה בקרב אימהות בדפוס שבו רק הבנים אלימים כלפי האימהות.